‏הצגת רשומות עם תוויות מרכז מליקוב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מרכז מליקוב. הצג את כל הרשומות

יום שני, 3 באוגוסט 2026

עמותה חדשה תפעל לטיפול ותמיכה בחולי מיגרנה וכאבי ראש

לראשונה בישראל עמותה חדשה תפעל לשיפור הטיפול, האבחון והתמיכה בחולי מיגרנה וכאבי ראש.

מיגרנה היא אחת המחלות הנוירולוגיות הנפוצות והמשפיעות ביותר בישראל ובעולם. למרות שרבים עדיין נוטים להתייחס אליה כאל "כאב ראש חזק", מדובר במחלה נוירולוגית מורכבת שעלולה לפגוע באופן משמעותי בתפקוד היומיומי, ביכולת לעבוד וללמוד ובאיכות החיים של הסובלים ממנה ובני משפחותיהם. נתונים עדכניים ממחישים את היקף התופעה ואת הצורך בהעלאת המודעות לאבחון ולטיפול המתאים.

נטע אלרואי ודר פיוטר מליקוב ממקימי העמותה לכאבי ראש ומיגרנה
צילום גת וייס-עבודי

על פי הערכות בינלאומיות, יותר ממיליארד בני אדם בעולם חיים עם מיגרנה ובישראל כ-15% סובלים ממיגרנה. יחד עם זאת, על פי נתוני קופות החולים שהוצגו בכנסת בשנת 2023, רק כ-4% מאובחנים באופן רשמי. כלומר, רוב החולים במיגרנה כלל אינם מאובחנים ובטח שאינם מטופלים כראוי. על רקע הנתונים הללו הוקמה לראשונה בישראל העמותה למיגרנה וכאבי ראש, שמטרתה לקדם את המודעות למחלה וכן להילחם על זכויותיהם ואיכות חייהם של הסובלים ממיגרנה ומסוגים שונים של כאבי ראש בישראל.

העמותה נוסדה על ידי ד"ר פיוטר מליקוב, מנהל מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, המשמש גם כיו"ר העמותה, ד"ר יצחק דרורי, מומחה ברפואת משפחה וברפואה לשיכוך כאב, נטע אלרואי, דוקטורנטית החוקרת מיגרנה ומתמודדת עם המחלה בעצמה, מרשה דונדושנסקי, מטפלת זוגית ומשפחתית ושני מייסדים נוספים החיים עם כאבי ראש מקבציים (Cluster Headache), הנחשבים לאחד מסוגי הכאב הקשים ביותר המוכרים ברפואה. 

העמותה פועלת לקידום המודעות למחלה, עידוד אבחון מוקדם, הנגשת טיפולים חדשניים והרחבת סל התרופות עבור החולים. בנוסף, היא מבקשת לקדם מנגנוני סיוע עבור מטופלים הזקוקים לתמיכה במימון תרופות וטיפולים שאינם נגישים לכלל החולים.

דר פיוטר מליקוב צילום גת וייס עבודי

"רבים מהסובלים אינם מאובחנים בזמן וחלקם מתקשים לקבל גישה לטיפולים מתקדמים שיכולים לשפר משמעותית את איכות חייהם", מסביר ד"ר מליקוב. 

לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות היא הפער בין היקף התחלואה לבין המודעות הציבורית והמקצועית למחלה. "מדובר במחלה נוירולוגית בעלת כ-40 תסמינים מוכרים נוספים כגון בחילות, הקאות, אי סבילות לאור ורעשים, הפרעות ראייה ותחושה, סחרחורות, חוסר שיווי משקל, השפעה על יכולת קוגניטיבית כמו קושי להתרכז, ערפול מוחי ועוד. ככל שהמודעות תגדל, כך יוכלו יותר חולים להגיע לאבחון מוקדם, לקבל טיפול מתאים ולחיות חיים מלאים וטובים יותר".

דר פיוטר מליקוב נוירולוג מומחה צילום יונה קפלן

הקמת העמותה מסמנת צעד משמעותי עבור קהילת החולים בישראל, בתקווה להפוך את אחת המחלות השקופות ביותר לנושא הנמצא במרכז השיח הציבורי והבריאותי. בנוסף, העמותה תפעל לקידום הרחבת סל התרופות והנגשת טיפולים חדשניים לחולי מיגרנה וכאבי ראש, לצד סיוע לחולים המתקשים לממן תרופות וטיפולים חיוניים.

להצטרפות לעמותה, תמיכה ושיתוף פעולה: https://www.facebook.com/profile.php?id=61586338727205

כתובת מרכז מליקוב: הנחושת 3, תל אביב. טלפון לקביעת תור או לפרטים נוספים: 03-6140614 או באתר: www.melikov.co.il

קרדיט לצילומים: יונה קפלן, גת וייס עבודי - התמונות מאושרות לשימוש ללא תמורה

יום רביעי, 22 ביולי 2026

המהפכה השקטה בטיפול באלצהיימר

פריצת הדרך באלצהיימר: הטיפול החדש שיכול לעכב את התקדמות המחלה - אבל רק אם מאבחנים בזמן.

בשנים האחרונות אושרו טיפולים חדשניים שמצליחים לעכב את התקדמות מחלת האלצהיימר, אך רק כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם. למרות פריצת הדרך, רבים עדיין אינם מודעים לאפשרויות החדשות ומגיעים לאבחון מאוחר, כשההזדמנות לטיפול כבר מצטמצמת. 

הנוירולוג הבכיר פיוטר מליקוב עם החדשות בנושא
רובנו שמענו על מחלת האלצהיימר. חלקנו, לצערנו, גם פגשנו אותה מקרוב וראינו כיצד אדם אהוב הולך ומשתנה, מאבד בהדרגה את הזיכרון, את העצמאות ולעיתים גם את אישיותו. 

אלצהיימר נחשבת כיום למחלה חשוכת מרפא והיא גורם התמותה השלישי בעולם, אחרי סרטן ומחלות לב וכלי דם. על פי נתוני משרד הבריאות, כ-70% ממקרי הדמנציה מיוחסים לאלצהיימר. מחקר רחב היקף שנערך בארצות הברית מצא כי אחד מכל ארבעה אנשים מעל גיל 80 לוקה במחלה. מדובר במחלה ניוונית של המוח, שבה תאי העצב (נוירונים) מתים בהדרגה. בתחילה נפגעים אזורי המוח האחראים על הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות, ובהמשך המחלה פוגעת ביכולת התפקוד, בעצמאות, באישיות ולבסוף גם בתפקודים הבסיסיים ביותר.

חשיבות האבחון המוקדם של אלצהיימר צילום magnific

עד שנת 2024 אפשרויות הטיפול באלצהיימר היו מוגבלות מאוד. מרבית הטיפולים נועדו להקל על התסמינים ולתמוך בחולה ובמשפחתו, אך לא הייתה דרך ממשית להשפיע על מהלך המחלה עצמה. בהתאם לכך, גם תחום האבחון המוקדם לא עמד במרכז תשומת הלב. בשנת 2024 חל שינוי משמעותה: ה- FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) אישר תרופות ביולוגיות חדשניות, הניתנות בעירוי תוך-ורידי, אשר מסוגלות לעכב באופן משמעותי את קצב התקדמות המחלה. 

לצד זאת פותחו גם שיטות אבחון מתקדמות שלא היו זמינות בעבר. אלא שלטיפולים הללו יש תנאי אחד משמעותי: הם יעילים בעיקר כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם.

מתי כדאי לפנות לאבחון?
אם אתם שואלים את עצמכם האם הגיע הזמן להיבדק, ייתכן שכבר לא כדאי להמשיך ולהמתין. כיום ניתן לזהות תהליכים מוקדמים של אלצהיימר ברמת דיוק גבוהה באמצעות בדיקות דם מתקדמות. אנשים מעל גיל 50, במיוחד אם קיים סיפור משפחתי של אלצהיימר, וכן מי שמרגישים שינוי בזיכרון, בריכוז, בהתמצאות או בתפקוד היומיומי, יכולים להיעזר בבדיקות אלה גם לפני הופעת תסמינים משמעותיים. 

אבחון מוקדם עשוי לשנות באופן מהותי את קצב התקדמות המחלה ולאפשר שמירה על איכות החיים לאורך זמן. למרות זאת, רבים נוטים לדחות את הבירור. "זה בטח הגיל", "אני פשוט בתקופה עמוסה", "אין סיבה להילחץ", אלו משפטים שנשמעים לעיתים קרובות. אלא שהדחייה הזו עלולה לעלות ביוקר, הן לחולה והן לבני משפחתו.

גם מי שמחליט לפעול נתקל לא פעם במערכת עמוסה: זמני המתנה ארוכים לנוירולוג, בדיקות שנקבעות חודשים קדימה ושרשרת של הפניות וייעוצים. בזמן הזה המחלה עלולה להמשיך להתקדם, וכאשר מתקבלת סוף-סוף האבחנה, לעיתים כבר מאוחר מדי להתאים את הטיפול הביולוגי שיכול היה להאט את ההידרדרות.

איך פועל הטיפול הביולוגי באלצהיימר?
במוחם של חולי אלצהיימר מצטברים חלבונים רעילים ובראשם חלבון בשם עמילואיד, הפוגע בתאי העצב ומוביל למותם. הטיפולים הביולוגיים החדשים מסייעים בפינוי החלבונים הללו מהמוח. הם אינם יכולים להשיב תאים שכבר נפגעו, אך הם מסוגלים להאט באופן משמעותי את קצב התקדמות המחלה, לשמר את התפקוד, להאריך את תקופת העצמאות ולשפר את איכות החיים.

דר פיוטר מליקוב נוירולוג מומחה צילום יונה קפלן

למה רוב האנשים עדיין לא מכירים את הטיפולים הללו?
יש לכך כמה סיבות מרכזיות. ראשית, מדובר בטיפולים חדשים יחסית, שנכנסו לשימוש רק בשנים האחרונות. שנית, רבים אינם מגיעים לאבחון בשלב מוקדם, או שתהליך האבחון מתארך עד שהמטופל כבר אינו מתאים לטיפול. בנוסף, התרופות עדיין אינן כלולות בסל הבריאות, ולכן נדרש מימון פרטי או ביטוח בריאות פרטי. עבור מי שמחזיק בביטוח כזה, מדובר לעיתים באחד הכיסויים המשמעותיים ביותר שניתן לממש.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו?
אם אתם או אדם קרוב אליכם חווים שינוי בזיכרון, בהתמצאות או בתפקוד, או אם קיים רקע משפחתי שמעורר חשש, לא כדאי להישאר עם סימני שאלה. אבחון מוקדם מאפשר להבין מה מקור הקושי, לבחון האם מדובר באלצהיימר או במצב אחר, לשקול אפשרויות טיפול מתקדמות ולבנות תוכנית רפואית מותאמת אישית. 

"במרכז מליקוב אנו משלבים אבחון מתקדם, זמינות גבוהה וליווי רפואי מקצועי ואנושי, מתוך מטרה לאפשר למטופלים ולבני משפחותיהם לקבל החלטות מושכלות בזמן הנכון ובשקט נפשי. לעיתים בדיקה אחת או שיחה אחת בזמן הנכון יכולות לעשות הבדל משמעותי בהמשך הדרך", מסכם ד"ר מליקוב.

כתובת מרכז מליקוב: הנחושת 3, תל אביב. טלפון לקביעת תור או לפרטים נוספים: 03-6140614 או באתר: www.melikov.co.il

מרכז מליקוב 
בפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=100063796021679
ובאינסטגרם: https://www.instagram.com/israeli_migraine_clinic/

קרדיט לצילומים: יונה קפלן, magnific - התמונות מאושרות לשימוש ללא תמורה

יום ראשון, 12 באפריל 2026

יום המודעות הבינלאומי למחלת הפרקינסון

המחלה שמתרחבת ברחבי העולם בקצב מדאיג וההתמודדות היומיומית של חולי פרקינסון בישראל תחת מציאות של לחץ ומלחמה, לצד פריצות דרך באבחון ובטיפול.

ד"ר פיוטר מליקוב, מנהל מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, מסביר כיצד פרקינסון היא כבר לא גזר דין לחיים מוגבלים.

השבוע מציינים בעולם  את יום המודעות למחלת הפרקינסון, אחת המחלות הנוירולוגיות השכיחות ביותר, עם נתון מדאיג במיוחד: עד לשנת 2040 צפוי מספר החולים ברחבי העולם להגיע לכ-20.4 מיליון בני אדם ובשנת 2050 לזנק לכ-25.2 מיליון, עלייה חדה ביחס ל-10 מיליון כיום, כך לפי מטא-אנליזות. 

בישראל בלבד חיים כיום כ-35,000 חולים. לדברי ד"ר פיוטר מליקוב, מומחה לנוירולוגיה ומנהל מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, העלייה נובעת בין היתר מהזדקנות האוכלוסייה, אך גם מגורמים סביבתיים כגון: זיהום אוויר, חשיפה לכימיקלים רעילים ועוד.

"מדובר במחלה כרונית שאין לה כיום ריפוי, אך חשוב להדגיש כי ניתן בהחלט לטפל בתסמינים ולשמור על איכות חיים גבוהה לאורך שנים", הוא מסביר.

Parkinson's_image by rawpixel.com
המחלה שמתחילה הרבה לפני האבחון ובינה מלאכותית המשנה את כללי המשחק

מחלת פרקינסון מזוהה בעיקר עם רעד, אך בפועל מדובר במחלה שיכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים כמו: חוסר יציבות, הפרעות הליכה, נוקשות של השרירים, נפילות, איטיות בתנועה, הפרעות שינה, ירידה בחוש הריח, כאבים, הפרעות בתפקוד המיני ואף שינויים קוגניטיביים ונפשיים.

לדברי ד"ר מליקוב, "התסמינים הראשונים יכולים להופיע שנים לפני האבחון הרשמי ולכן יש חשיבות עצומה לזיהוי מוקדם, תחום שבו אנו רואים התקדמות משמעותית".

אחת ההתפתחויות המבטיחות ביותר בתחום היא השימוש בבינה מלאכותית לאבחון מוקדם של המחלה.

מערכות מתקדמות מסוגלות כיום לנתח שינויים בדיבור, תנועתיות ואף דפוסי הקלדה, ולזהות סימנים מוקדמים לפרקינסון בדיוק הולך וגובר.

בנוסף, היום יש אפשרות לבצע מיפוי מוח מתקדם שיכול לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים.

"היכולת לאבחן מוקדם יותר מאפשרת להתחיל טיפול בשלב מוקדם ובכך לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים", אומר ד"ר מליקוב.

דר פיוטר מליקוב נוירולוג בכיר ומומחה בינלאומי לכאבי ראש ומיגרנות
צילום שלי פדן לורבר

מזון מעובד והסיכון לפרקינסון

אחד הממצאים הבולטים מהשנים האחרונות מצביע על קשר אפשרי בין תזונה לבין התפתחות המחלה. מחקרים עדכניים מראים כי צריכה יומיומית של מזון מעובד עשויה להכפיל את הסיכון להופעת תסמינים נוירולוגיים מוקדמים הקשורים לפרקינסון.

 "המזון המעובד משפיע על דלקתיות בגוף ועל תפקוד מערכת העצבים", מסביר ד"ר מליקוב. "זהו גורם סיכון שניתן לשלוט בו ולכן שינוי תזונתי עשוי להיות כלי משמעותי במניעה או בעיכוב התקדמות המחלה".

טיפולים חדשניים: לא רק תרופות

לצד הטיפול התרופתי הקלאסי, תחום הפרקינסון עובר מהפכה של ממש. בין הפיתוחים הבולטים:

  • טיפולים מבוססי גירוי מוחי עמוק (DBS)
  • טכנולוגיות לבישות לניטור תסמינים בזמן אמת
  • טיפולים פיזיותרפיים מותאמים אישית
  • טיפולי נוירופידבק ונוירומודולציה שמפעילים איזורים במוח שעשויים לשפר תסמיני פרקינסון
  • מחקרים בתחום התאים והגנטיקה

"הגישה כיום היא רב-מערכתית", מדגיש ד"ר מליקוב. "שילוב של טיפול תרופתי, פעילות גופנית, תזונה נכונה ותמיכה נפשית, מאפשרים לחולים להמשיך לנהל חיים פעילים ומלאים".

בין אזעקות לשגרה: האתגר של חולי פרקינסון בישראל

על רקע המלחמה הממושכת בישראל, מתווסף אתגר משמעותי נוסף עבור חולי פרקינסון. מצבי לחץ מתמשכים, אזעקות תכופות והצורך להגיע במהירות למרחבים מוגנים עלולים להוביל להחמרה בתסמינים - הן המוטוריים והן הנפשיים.

לדברי ד"ר מליקוב, "סטרס הוא גורם ידוע שמחמיר תסמינים של פרקינסון, כמו רעד, נוקשות ואיטיות בתנועה. במציאות הנוכחית, חשוב במיוחד להקפיד על שגרה טיפולית, להיעזר בבני משפחה בעת הצורך ולמצוא דרכים להפחתת מתח, גם בתנאים מורכבים". הוא מוסיף כי ישנה חשיבות להיערכות מוקדמת: תכנון גישה נוחה למרחב מוגן, החזקת תרופות בהישג יד ושמירה על רציפות טיפולית ככל הניתן.

גם למשפחה יש תפקיד: איך תומכים נכון בחולה פרקינסון

למרות התחזיות המדאיגות, המסר המרכזי של יום הפרקינסון הבינלאומי הוא דווקא של תקווה. ההבנה המדעית של המחלה מתקדמת במהירות, הכלים לאבחון משתפרים, והטיפולים הופכים יעילים ומותאמים יותר. "מחלת הפרקינסון היא כבר לא גזר דין לחיים מוגבלים", מסכם ד"ר מליקוב. "עם טיפול נכון וליווי מקצועי ניתן לחיות עם המחלה ולא רק לשרוד אותה". 

עוד הוא מציין, כי ההתמודדות עם מחלת פרקינסון אינה נחלתו של החולה בלבד, אלא משפיעה על המעגל הקרוב אליו. "בני משפחה יכולים למלא תפקיד משמעותי בשמירה על איכות חייו של יקירם, בראש ובראשונה באמצעות הבנה, סבלנות והקשבה לצרכים המשתנים. 

חשוב לסייע בשמירה על שגרה קבועה, הכוללת נטילת תרופות בזמן, פעילות גופנית מותאמת ותזונה נכונה, אך גם לעודד עצמאות ככל הניתן", אומר ד"ר מליקוב. 

לדבריו, יצירת סביבה בטוחה בבית, ליווי לבדיקות ולטיפולים ותמיכה רגשית, במיוחד בתקופות של לחץ, יכולים להפחית חרדה ולחזק את תחושת הביטחון. 

לא פחות חשוב מכך, בני המשפחה עצמם צריכים לדאוג גם לרווחתם האישית, להיעזר בגורמי תמיכה בעת הצורך ולהבין כי טיפול נכון מתחיל גם בשמירה על הכוחות שלהם לאורך זמן.

ד"ר פיוטר מליקוב הינו נוירולוג מומחה, המייסד והמנהל הרפואי של מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת.

כתובת המרפאה:
הנחושת 3, תל אביב טלפון לקביעת תור: 03-6140614

עמוד מרכז מליקוב בפייסבוק   

קרדיט לצילומים:  Rawpixel ,שלי פדן לורבר - התמונות מאושרות לשימוש ללא תמורה 

חוזרים בסטייל לבית הספר עם לי קופר קידס

ההכנות לקראת פתיחת שנת הלימודים בשיאן, וההורים יכולים לנשום לרווחה. החזרה ללימודים מעולם לא הייתה אופנתית ומשתלמת יותר!!   לי קופר קידס יוצא...