בלי כנסים בינלאומיים ובלי אירועים

לתעשיית הכנסים הבינלאומית תרומה אדירה לכלכלה של מדינה, ועדיין, 18 משרדי ממשלה בישראל, לא מצליחים להניע ולקדם את הפוטנציאל

מירה אלטמן, לשעבר מנכ"לית משרד התיירות

איך קרה שמדינה עם 18 משרדי ממשלה לא מצליחה להרים את הכפפה?

כמי שהנושא קרוב לליבה ועוקבת מקרוב, ביררתי עם מספר גורמים בתעשייה אודות קידום ושדרוג הכנסים הבינלאומיים ב- 5 שנים האחרונות שנערכו במדינת ישראל. שמעתי על מעט מאד כנסים של 1000 משתתפים ומעלה ולצערי גיליתי כי אין כנסים, אין אירועים, אין כלום! אולי כמה בודדים שאפשר לספור על כף היד. אבל נאדה, גורנישט. ניסיתי להבין, מה בגלל המלחמה? למה?הרי שרי הממשלה טסים לחו"ל, אנשים במרכז עובדים כרגיל, אין שביתות, אז למה דווקא התחום הזה מושבת?

קרדיט לצילום:  משרד יחסי ציבור לוטן BPRD

הכנסים הבינלאומיים כידוע, הם מנוף צמיחה אדיר לכלכלת העיר והמדינה.

הם מושכים אליהם משתתפים מכל העולם, אשר שוהים בבתי המלון , אוכלים במסעדות, בתי קפה ואטרקציות , משתמשים בתחבורה ציבורית ומוניות,ורוכשים מוצרים ושירותים מקומיים, מה שמגדיל מאד את הכנסות.

כנס בינלאומי של 1000 משתתפים ל- 3-4 לילות משאיר עשרות מיליונים בשבוע בעיר . ובנוסף, הם מאפשרים למצב את מעמדה של ישראל כיעד תיירותי אטרקטיבי וכמדינה שמובילה חדשנות ומצוינות.

העובדה שישראל לא מצליחה למנף את הפוטנציאל האדיר של תחום הכנסים הבינלאומיים והאירועים בישראל מעידה על חוסר הבנה של ערכו האסטרטגי-כלכלי. בעוד שמדינות אחרות משקיעות מיליארדים בפיתוח תשתיות, בונות מרכזים חדשים ועוסקות בשיווק בינלאומי, בישראל הכנסים לא רק שלא מקבלים תמיכה ממשלתית ראויה – הם כמעט ולא קיימים בתוכניות העבודה הלאומיות.

במדינות כמו סינגפור ודובאי, כנסים הם מנוע צמיחה מרכזי. הם לא רק מכניסים סכומי כסף עצומים לאוצר המדינה, אלא גם מציבים את המדינות כמרכז חדשנות עולמי מוביל . דובאי, למשל, הצליחה להפיק כנסים בינלאומיים שמניבים כ-6 מיליארד דולר בשנה – תוצאה ישירה של השקעות בכנסים ובשיווק.סינגפורמצליחה להניב יותר מ-1,600 כנסים בינלאומיים בשנה, וישראל נותרת מאחור עם מעט כנסים בתוך המדינה ויכולת מועטה לקדם את מעמדה הגלובלי. זהו כישלון אסטרטגי שישראל חייבת לתקן, אם היא שואפת למעמד בין-לאומי רציני ומשמעותי.

במדינה שבה כל כך הרבה משרדי ממשלה, אין שום סיבה שתעשיית הכנסים הבינלאומיים לא תהפוך לחלק מרכזי בחזון הלאומי.

היעדר תמיכה בתחום הכנסים הבינלאומיים בישראל הוא לא רק חוסר תכנון – הוא שגיאה אסטרטגית שהממשלה חייבת לתקן. הגיע הזמן שמדינת ישראל, המפורסמת בחדשנותה וביכולת היצירה שלה, תבין כי כנסים בינלאומיים אינם רק הזדמנות כלכלית – הם המפתח למיצוב המדינה כגורם משמעותי בשדה הגלובלי.

לצורך כך , נדרש חזון ברורויוזמות ממשלתיות שירכזו את המאמצים. זה מתחיל ביצירת גוף ממשלתי שיעסוק בקידום כנסים בינלאומיים, עובר דרך פיתוח תשתיות מותאמות ומסתיים בהנגשת התחום לעסקים, ארגונים ויזמים.עד אז, נמשיך להישאר מאחור.

מירה אלטמן היא האישה הראשונה והיחידה עד כה שמילאה את תפקיד מנכ"לית משרד התיירות, תוך שהיא מביאה איתה ניסיון עשיר וראייה אסטרטגית.

במשך כעשרים שנה, אלטמן הובילה בהצלחה את מרכז הקונגרסים הבינלאומי, בנייני האומה בירושלים. תחת הנהגתה, הפכה החברה לגוף רווחי ביותר,. אלטמן הובילה מהלכים עסקיים חכמים שהביאו לפיתוח והשבחת ערך הנכס, מכירתו, ואישור תב"ע לבינוי של מרכז קונגרסים בינלא' חדשני בעיר ירושלים.

מעבר לתפקידה כמנכ"לית, אלטמן הייתה שותפה בחמ"ל בארי, יוזמה חלוצית שהתפתחה לחמ"ל העוטף עם עשייה משותפת של קבוצה מדהימה. היא חברה פעילה בוועד המנהל של עמותות חשובות כמו "כנפיים עושים אומנות" ו"אלו"ט", ותומכת בעסקים קטנים שנפגעו מהמלחמה במסגרת עמותת "בוגרי 8200".

קרדיט לצילום: קרדיט לצילום:  משרד יחסי ציבור לוטן BPRD